‪Google+‬‏ ‪Google+‬‏
כמה מילים על הנושאים החשובים באמת.
לפניות, שאלות, בקשות וסתם להגיד שלום - אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת israelmakeupblog@gmail.com

23.2.2015

4 דרכים לשפתיים חורפיות מושלמות

אם יש משהו שאני כמעט ולא עושה בחורף האחרון - זה איפור עיניים. אם פעם הייתי שולפת את האפורים, השחורים והסגולים, השנה אני כמעט ולא טורחת עם איפור עיניים בכלל, רק באירועים מיוחדים. 
אם יש משהו שאני אובססיבית לחלוטין לגביו בעונה האחרונה אלה שפתונים בכלל, ושפתוני מאט נוזליים בפרט. אני לגמרי מתחברת למראה המינימליסטי של שפתיים מודגשות ועיניים נקיות, ולאור העובדה שאני חובשת משקפיים בגודל זגוגיות חלון ראווה - אני לא חושבת שכל החלק העליון של הפנים שלי דורש הדגשה נוספת. 
אבל השפתיים - זה כבר סיפור אחר. כל הטרנד האחרון של שפתוני מאט נוזליים, אטומים ועמידים נפל עלי בדיוק בתזמון הנכון, ואני מנצלת אותו עד כמה שאפשר, עד בוא חילופי העונות והטרנדים.
כיוון שניסיתי כאלה לא מעט בחורף האחרון, החלטתי לעשות פוסט השוואה קצרה - למי הגוונים המוצלחים ביותר, הגימורים המהממים ביותר והעמידות הטובה יותר. שנתחיל?
אז מי יעמדו היום למבחן? נציגים של מגוון מותגים, חלקם זמינים לרכישה בארץ וחלקם ממש לא. מכל קצוות תבל אני אוספת אותם!

נתחיל עם המצטרפים החדשים לאוסף, שהם גם נציגים ישראלים גאים - סדרת Color Matt של שפתוני מאט נוזליים מבית Careline. התנסיתי עם 3 גוונים ושלושתם התגלו כפשוט מהממים במריחה על השפתיים. הפורמולה שלהם יותר עבה ופיגמנטית משפתוני המאט הנוזליים של בורז'ואה והם מספקים שכבה אטומה אחידה כבר במריחה ראשונה. כיוון שהם מעניקים כיסוי כל כך מלא, רצוי להזהר במריחה ולמרות שהאפליקטור שלהם לא מגושם, כדאי לעשות זאת לאט ובמתינות.
הגימור שלהם על השפתיים הוא מאט קטיפה מוחלט, במראה לחלוטין רטרו. אם יש משהו שאני אוהבת יותר מאת הצבע שלהם, זה הגימור שניראה כמו משהו שנשלף מתוך תמונת ווינטאג' משנות ה-40. למי שיש שפתיים מלאות ומשורטטות יחסית, הגימור הזה ידגיש לה אותן עוד יותר, ומי שלא יכולה להיעזר בתוחם שפתיים לפני המריחה. לא צריך יותר משכבה אחת כדי להגיע לגימור מושלם ואחיד. 
הצבעים שאני ניסיתי הם מס' 25 שהוא אדום כבאית וינטג'י, מס' 20 שהוא ניוד מעט וורדרד והאהוב עליי (כצפוי) מס' 22 הוורוד פוקסיה שמתהדר בטונים כחלחלים קרים. התלונה היחידה שלי לגבי הגוונים? תנו להם שמות! במקום המספרים המשעממים....
ומה בנוגע לעמידות? שלושתם מחזיקים מעמד תחת לחץ של שתיה קלה ואכילה של אוכל "יבש". אם תלכו לאכול איתם המבורגר או מוקפץ, אתן תגלו שהשמן של האוכל יפרק לכן את השפתון וחלקים ממנו יתחילו לדהות או ליזול החוצה. זה ללא ספק אחד האלמנטים המבאסים, וגם חידוש של השפתון במצב כזה לא ייראה טוב. בנוגע לתחושה על השפתיים, אני לא הרגשתי שהם מייבשים לי אותן במהלך הלבישה, אלא אחרי ההסרה הרגשתי צורך מיוחד להתפנק עם ליפ באלם עשיר במיוחד.
לסיכום - מושלמים, בתנאי שלא אוכלים. אבל בינינו, מי צריך אוכל בחיים האלה כשיש שפתיים מושלמות? השפתונים האלה בעצם עוזרים לנו לשמור על הדיאטה!

בואו נחזור רגע אל חברים וותיקים, שאיתם בעצם התחיל הרומן שלי עם הפורמולה הזאת של שפתונים. סדרת Rouge Edition Velvet של Bourjois פתחה את העונה עם השקה מוצלחת במיוחד, ממנה כבר ניסיתי 3 גוונים עוד בקיץ. במהלך החורף רק העמיקה אצלי האובססיה ורכשתי עוד שניים לאוסף. Nude-ist הוורדרד הוא גוון מחמיא באופן אוניברסלי, לא משנה מה אני לובשת איתו, ואני ממש צריכה להתאפק לא להשתמש בו כל יום. Personne ne Rouge! הוא אדום דובדבן חורפי, גוון טעים כזה שמותיר סטיין של נשיקה על השפתיים. הוא לא אדום קר כמו שאני אוהבת, אבל עדיין מצליח להיראות מחמיא ולא צעקני מידי. 
כבר כתבתי על השפתונים האלה בעבר, כך שלא ארחיב עליהם יותר מידי במילים. רק אציין שהפורמולה שלהם דקה וקלילה יותר, ודורשת גם זמן התייבשות וגם שתי שכבות לפחות לאטימות מלאה. הגימור שלהם הוא לא קטיפה אטומה מוחלטת כמו השפתונים של קרליין, אלא גימור מאט יותר טבעי שמאפשר גם לטקסטורה הטבעית של השפתיים להיראות דרכו. הציון לשבח שלהם מגיע בעיקר בזכות העמידות - הם גם עמידים יותר באופן אחיד בהשוואה לכל השפתונים האחרים בפוסט הזה, וגם כאשר הם דוהים הם עושים זאת בצורה המחמיאה ביותר - פשוט משאירים אחריהם סטיין צבע עדין יותר, ולא מתקלפים, נושרים או נוזלים מהשפתיים. בגלל שהפורמולה שלהם יחסית קלילה וקרמית יותר, הם גם נוחים יותר על השפתיים, לא מייבשים אותן ולא מדגישים פגמים.
שורה תחתונה - מוצר שנותן תמורה מלאה למחיר ורק בגלל שאני מנסה להתאפק אני לא קונה עוד גוונים מהסדרה.

נמשיך לנציגות מעבר לים, והפעם נרחיק מעל לאוקיינוס הגדול - שני מותגים שניתן להשיג רק בארצות הברית. בעונת הכריסמס האחרונה הצלחתי להניח את הטלפיים שלי על סט שפתונים מושלם של ספורה, ובמסגרתו מצאתי את צמד החמד הזה.
כל מי שמעורה קצת בקהילת מכורות האיפור המקומית, לא צריכה שאני אציג לה את המותג Hourglass, וזאת כיוון שהם קיבלו כל צורה של באזז אפשרי בשנה האחרונה סביב הפודרות והסמקים המאירים שלהם. אז ההתנסות הראשונה שלי איתם היא דווקא עם שפתון נוזלי בגודל קטנטן (רציני, זה בגודל של האגודל שלי), אבל המחביא בתוכו פיגמנטיות מרשימה. עזבו פורמולה וגימור - הגוון. הגוון הוא זה שהופך אותו למושלם, סוג של וורוד דובדבן עמוק ודרמטי. הצבע נקרא Icon ובעקבות ההתנסות עם השפתון הנוזלי מיהרתי ורכשתי אותו גם בגרסת השפתון הרגיל. תשאלו למה לא בגרסה הזו של פורמולת מאט נוזלית? כי אני לא עפתי על הגימור והאטימות שלו. הפורמולה לא עבה מספיק לטעמי וצריך לעבור יותר מידי פעמים כדי להגיע לגימור שמוצא חן בעיני. בנוסף, האפליקטור הוא אחד הלא נוחים שיצא לי להתקל בהם EVER, גמיש ולא יציב ובשביל צבע כל כך בולט ופורמולה שמתייבשת מהר, צריך דווקא את העזרים המדוייקים ביותר בשלב ההנחה. אבל יכול  להיות שזה פאק שקיים רק בגרסת הטסטר הקטנטונת ולא בגרסה הרגילה. גם מבחינת עמידות הוא אכזב, ודהה בחתיכות לא מחמיאות כשאוכלים ושותים איתו משהו יותר מאתגר מקפה וסנדוויץ' קל. לסיכום - גוון מושלם לגמרי, פורמולה מושלמת פחות.
אחרון חביב הוא שפתון נוזלי של Kat von D בגוון Outlaw - עוד צבע אדום קלאסי. מבחינת פורמולה, הופתעתי לגלות שהוא זהה לגמרי לשפתונים של קרליין. אותה פיגמנטיות מטורפת, אותה אטימות ואותו הגימור הקטיפתי. הוא ניראה מהמם על השפתיים, אבל בדיוק כמוהם וכמו ה-Hourglass יש לו בעיית עמידות והוא לא דוהה בצורה יפה ומחמיאה.
עניין העמידות קצת מציק בשפתונים מהסוג הזה, כיוון שאת השאריות דווקא אי אפשר למחות בנוחות עם נייר טישו או מגבון, כי מה שלא יורד עם האוכל דווקא מתגלה כעקשן במיוחד להסרה בכל דרך אחרת. לחדש אותם זה לא כל כך מומלץ ולכן יכולים להגיע למצבים של לוק מביך ומרוח אם לא נזהרים.

לסיכום, מי הסדרה המנצחת בעיניי? אם אתן מחפשות שילוב של גוונים לבישים,  נוחות ועמידות - ההימור הבטוח ביותר שלכן יהיה על הסדרה של בורז'ואה. מצד שני, אם אתן מחפשות את הגימור האטום, הקטיפתי והעשיר עם קריצה לרטרו מומלץ לבדוק את הסדרה של קרליין ופשוט להזהר איתם בזמן האוכל. תשתו עם קש ותלעסו בעדינות, או משהו.....

סוף חורף נעים שיהיה!! ואל תשכחו לספר לי מה דעתכן אם ניסיתן את אחד השפתונים שבפוסט, או אם יש לכן המלצות לשפתונים בעלי גימור דומה מסדרות אחרות!

גילוי נאות: Careline

20.1.2015

TV Addict Tag

לפני חודשיים סייעתי ללובה ביצירת טאג טלוויזיה חדש וכייפי שהסתובב בין כמה וכמה בלוגים מאז, אולם התרומה שלי לחגיגה - נעלמה. אז למען האמת לקח לי את כל הזמן הזה לענות על הסקר, שהתגלה ארוך יותר מהמתוכנן אבל כייפי לכתיבה. בעיקר הבהילה אותי ההבנה שקשה לי לענות על הסקר, כיוון שצפיתי בכל כך הרבה סדרות במהלך חיי ואני מתקשה לבחור את הטובות/הרעות/הזכורות ביותר. שעות על גבי שעות מחיי שלעולם לא אקבל בחזרה! אבל בסופו של דבר, אלה ההנאות הקטנות שלנו בחיים - 45 דק' של בריחה ממציאות לעולם מקביל, ואני לא מתכוונת לוותר על התחביב הזה בקרוב. אז סופסוף סיימתי לענות על כל השאלות בהרחבה, צפייה (וקריאה) מהנה!

1. סיינפלד או חברים? מסוג השאלות האכזריות הדורשות ממך לעשות משפט שלמה. איך אפשר לבחור? חברים היא סדרה שאפשר לצפות בכל פרק שלה 50 פעם בשידורים חוזרים ועדיין להנות ולצטט משפטים בע"פ. לעומתה, סיינפלד היא קומדייה שטרחתי לשבת ולצפות בכל עונותיה לפי הסדר - כמו כל סדרת דרמה מכובדת אחרת. חברים היא אחלה, אבל בסיינפלד יש גאונות קומית שאף אחד לא הצליח לשכפל מאז הניינטיז.


2. הסדרה המפחידה ביותר? מראש אני אציין שאני לא ממש בקטע של סדרות מפחידות, או ז'אנר האימה בכללותו. אבל הסדרה שללא ספק לוקחת את הכתר היא Twin Peaks, שהיתה מסע מבהיל אל תוך מוחו המסוייט של דייויד לינץ', יוצר הסדרה. רציחות מסתוריות, חיות מדברות, סיוטים בלילה, מבוכים חשוכים ומבהילים, בני אדם מעוותים ומוזרים, דיבוקים משונים - הכל היה, וצפיתי בה עד הסוף המר בפה פעור מהקריפיות הטהורה של העלילה. בחייכם, אפילו שיר הנושא היה קריפי!


3. הסדרה המצחיקה ביותר? אם במבחן הרצינות האומנותית של שאלה מס' 1 זכתה סיינפלד, במבחן הצחוק זוכה חברים. בעוד שסיינפלד הייתה מורכבת משילוב של רגעי צחוק קולני, ביחד עם גיחוכים ציניים, כשצופים בחברים אין מסרים חבויים - כל בדיחה משודרת בצורה ברורה וקולעת למטרה, ביחד עם הצחוק המוקלט בדיוק בזמן לפאנצ'ים. זה עבד, וזה עבד טוב!


4. סדרות שהן לגמרי אובר-רייטד? אני כנראה הולכת לאבד הרבה מעריצים והחברות שלי עם לובה תעלה באש, אבל אין לי ברירה אלא להכתיר את "שובר שורות" כסדרה שלדעתי מפומפמת מעל ומעבר למגיע לה. למרות שאני חושבת שמדובר בסדרה טובה, כתובה לעילא ומשוחקת נהדר - היא לא הצליחה להחזיק אותי יותר מ-3 עונות וגם זה בקושי. באיזשהו מקום הבנתי שהעלילה מסתובבת במעגלים, וכך גם התפתחות הדמויות, שלא באמת הולכות "לשבור שורות" ולהפתיע, אלא רק לצנוח עוד ועוד אל תוך תהום של רוע, ביש מזל והחלטות גרועות. הבנתי את הקטע, הזמן שלי יקר. ביי ביץ'.


5. סדרות ששרדתי מהן רק פרק אחד? בדומה ללובה, ספרטקוס הייתה טו מאץ' ולא שרדתי אפילו עד סוף הפרק. אלימות ברברית וסצינות סקס פסיכדליות, לא בשבילי, תודה. בנוסף לא שרדתי את "בנות", שאין לי מילים לתאר עד כמה סבלתי מהפרק וחצי שציפיתי מהסדרה.

6. סדרות שאהיה חייבת לחזור אליהן? האישה הטובה. איפשהו בתחילת עונה 5 התייאשתי, אחרי שצפיתי בכל 4 העונות הראשונות ברצף, כנראה זה כבר היה יותר מידי. דווקא עונה 5 הפכה להיות אחת העונות החזקות ואני אהיה חייבת לחזור ולצפות בכולה ולהמשיך עם הסדרה הלאה. למרות שקצת עייפתי ממנה, אני עדיין חושבת שמדובר בסדרה מעולה ואינטיליגנטית.

7. סדרת הילדות האהובה? המומינים ופיטר פן! צפיתי בשקיקה בכל אחד מהפרקים של כל העונות.


8. סדרת Binge Watching אהובה? אני חושבת שעם כל סדרה שאני מתחילה לצפות בה, אלא אם אני מתחילה כמו כל העולם ממש מהפרק הראשון, יש לי את התקופה שאני צופה באובססיביות בפרק אחרי פרק. כאשר מדובר בסדרות מתח/בלשים הסיכויים שזה יקרה גבוהים יותר, וכך קרה עם בלש אמיתי, הומלנד ועוד רבות וטובות. בשלב מסויים בא לי להקיא קצת מהעלילה ואני מתחילה להאט את הקצב.

9. הסדרה שאני אובססיבית לגביה? ללא ספק Mad Men, שזו סדרה שאני שוקעת בה כל כולי ויכולה לגרום לי לצחוק, לבכות, להתכווץ מבושה וללטוש עיניים מהופנטות בסטייל המדוייק. כל כך הרבה רבדים של אנושיות, עלילה כל כך מדוייקת ומורכבת ודמויות כל כך רבות פנים - עוד לא פגשתי באף סדרה אחרת. 


10. סדרות שאני צופה בהן כעת? לא הרבה, ובטח יחסית מעט לעומת פעם. ממש לאחרונה סיימתי את The Killing (סוף מושלם!!) וכעת אני צופה בהומלנד, משלימה חוסרים באימפריית הפשע וממתינה לשובן של Suits ו-Mad Men.

11. שחקן/שחקנית טלוויזיה אהובים? יש כל כך הרבה! לכל סדרה אהובה יש את השחקנים האהובים שלה, שאני לא יכולה לדמיין באף סט אחר. אני אוהבת מאד את ג'ון האם, מייקל סי.הול, ג'ואל קינמן, ג'וליאנה מרגוליס ועוד רבים וטובים.

12. גילטי פלז'ר? היתה וכבר איננה עוד - עקרות בית נואשות. צפיתי בהנאה מרובה בכל אחד מהפרקים של כל העונות. דרמה אמריקאית ממוחזרת במיטבה!

13. משפט טלוויזיוני אהוב? המנטרה המדוייקת של ד"ר האוס - Everybody Lies.


14. סוף טלוויזיוני שנוא? בהמשך ישיר לתשובה הקודמת, וכאן אני מסכימה עם חברתי לובה, שהכתירה את הסוף של "האוס" כאחד המבאסים בהיסטוריה. צריך ללמד אותו בכיתות לכתיבת תסריט - איך לא לסיים סדרה. גם את הסוף של "דקסטר", סדרה שאהבתי לאורך כל העונות שלה, אני חושבת שהיו יכולים לעשות טוב יותר.

15. זוג טלוויזיוני שנוא? דקסטר והאנה. לא, פשוט לא.

16. זוג טלוויזיוני אהוב? שרה לינדן וסטיבן הולדר מהסדרה The Killing. דווקא בגלל שהיחסים ביניהם היו כל כך לא רומנטיים ודביקים - אהבתי את ההתפתחות שלהם במיוחד.

17. סוף טלוויזיוני אהוב? בהמשך ישיר לשאלה הקודמת - הפרק האחרון של The Killing. הצורה שבה סיימו אותו הייתה כל כך נכונה ביחס לרוח של כל הסדרה, ששום דבר לא צרם או נראה מושלם מידי. בני אדם הם יצורים מורכבים לטוב ולרע, והרגעים המושלמים בחיים יכולים להיות גם אפורים ורנדומליים. סוף מופתי לסדרת מופת.

18. סדרה שמביאה לידי דמעות? מביך להודות בכך, אבל עקרות בית נואשות הצליחה לגרום לי לדמוע בכל אחת מהפעמים שחיסלו שם דמות ראשית. הסצינה של ברי מבכה על מות בעלה, בעודה ממרקת את סט הסכו"ם - קורע לב כל פעם מחדש!


19. ה-Bad Guy האהוב? דון דרייפר, שהוא תמיד קצת יותר רע ממה שהוא טוב. גם כשהוא מנסה לעזור, הוא תמיד עושה את זה בדרך העקומה והמשפילה ביותר לצד השני. יש גם את נאקי תומפסון מאימפריית הפשע, שגם הוא דמות שאני נהנת לשנוא ולאהוב בעת ובעונה אחת.

20. הסדרה האהובה עליי בכל הזמנים? קשה לי לומר. אני חושבת שמבחינת נאמנות לאורך השנים ועמידה בתו תקן של איכות, Mad Men היא הסדרה שהמעורבות הריגשית שלי בכל אחד מהפרקים שלה היא הגבוהה ביותר, אני תמיד אחכה בציפייה לפרק חדש וכל עונה היא לדעתי שילוב של תסריט מדוייק ומשחק מופתי. 

לקח לי חודשיים לענות על הטאג הזה! רוצות להשתתף גם? בכיף, ואני לא אכעס אם תשמיטו כמה מהשאלות מטעמי קיצור ונוחות.....


18.1.2015

4 מוצרים להבהרת הפנים

יש מעט דברים במראה החיצוני שלי שמציקים לי יותר מצלקות וזכרונות של פצעים ישנים על הפנים, ואני תמיד מחפשת דרכים להיפתר מהם. זה לא סוד שאני מאד בהירה וביחד עם צבעי שלגיה, מגיעה גם נטייה לעור שקוף ורגיש שמיד מתנוססים עליו דגלים אדומים של פצעים שהיו וחלפו, אבל את הזכרון המר שלהם השאירו. איך נפתרים מזה? בכל הנוגע לנמשים, שגם מהם סבלתי בעבר, השימוש הקבוע בחומצה גליקולית הצליח לפתור לי את הבעיה. אבל כשזה מגיע להבהרת סימני אקנה ישנים המופיעים אצלי כנקודות אדומות - יוק. מה שלא ניסיתי במהלך השנים אף פעם לא עבד. 
דווקא בחודשים האחרונים נחשפתי אל 4 מוצרים שונים שביחד הביאו את התוצאה המיוחלת - הבהרה של עור הפנים! אחרי שבדקתי כל אחד לעומק, אני יכולה לחלוק ביחד אתכן את הממצאים.
אז איך זה עובד? שילוב של מוצרים לשימוש יום יומי, וכאלה שאפשר להסתפק בשימוש בהם רק בעת הצורך, או בלו"ז שבועי קבוע.
נתחיל עם טיפול נקודתי לשעת חירום. מה עושים עם פצעון חדש שיוצא על פני השטח? מייבשים אותו! כדי לזרז את תהליך ההחלמה, אני ממליצה להשתמש במייבשי פצעונים נקודתיים, אותם מורחים ומשאירים לילה כדי לייבש את פני הפצעון ולהביא למותו המהיר. אחד המייבשים האפקטיביים שיצא לי לפגוש שייך למותג ד"ר עור ונקרא Drying Lotion. רכשתי אותו בסופר-פארם ברגע של מצוקה אמיתית כשהמייבש הישן שלי הסתיים, לא הייתה לי חלופה זמינה והחלטתי לתת לו צ'אנס (בעיקר כיוון שהמייבש של ניוטרוג'ינה היה עולה לי 90 ש"ח, לעומת 60 ש"ח שעלה המייבש הזה...). בניגוד לג'לים שקופים שהתנסיתי בהם עד כה, הפעם מדובר בתמיסת "טיפקס" שצריך לנער היטב ולמרוח על הפצע. היא מתייבשת על העור ומביאה לתוצאות באמת מרשימות בתוך כמה שעות - הפצע נראה פחות נפוח ואדום והרבה יותר קל להסוות אותו, ותוך יומיים הוא מת לחלוטין. 
החסרונות של התמיסה - זה לא מסוג הדברים שאפשר למרוח ולשכוח, אפשר להשתמש בה רק אם לא יוצאים מהבית או בלילה כיוון שהיא משאירה כתמים לבנים על הפנים שצריך אחר כך לשטוף עם מים. מצד שני, אחד היתרונות שלה שהיא לא מייבשת גם את כל העור מסביב לפצע או גורמת לקילופים - אותם אפילו יותר קשה להסתיר עם איפור מאשר את הפצע עצמו.
מי שסובלת מעור בעייתי על בסיס קבוע ומחפשת פתרונות, אני ממליצה לה לבדוק את סדרת Effeclar Duo של La Roche-Posay. מי שלא מכירה, לה רוש-פוזיי זהו מותג טיפוח צרפתי המתמחה במתן פתרונות לבעיות עור שונות ומשונות, ונמכר רק בבתי מרקחת (ללא מרשם). סדרת אפקלר דואו זוכה כבר שנים לבאזז סביב המוצרים שמציעים פתרונות אפקטיביים לעור אקנתי. אני התנסיתי עם קרם לחות לשימוש יום יומי המתהדר בהבטחות הבאות: Corrective, Unclogging Care, Anti-Imperfection, Anti-Marks. כלומר, הוא מציע להלחם מראש בתופעת הצלקות. משימוש רצוף לאורך מספר חודשים (מאז ספטמבר), אני יכולה ללמד מספר דברים: לתקן נזקים מהעבר זה לא עוזר, למנוע נזקים של ההווה בהחלט כן. אני לא יכולה להגיד שהוא מנע היווצרות של פצעונים חדשים, אבל אחרי שכבר התהוו הם היו הרבה יותר קטנים ונעלמו הרבה יותר מהר, אפילו בלי עזרת מייבש, ולא השאירו אחריהם סימנים. הוא מזרז החלמה ומסייע בהשבת העור למראה שלו טרם היווצרות הפגם. כאשר מדובר בצלקות ישנות יותר, דרושים חומרים חזקים יותר לצערי.
כקרם לחות הוא תפקד מצויין, חסר שומניות אבל לא מייבש ותפקד מעולה מתחת למייקאפים. שימו לב שאין לו SPF כך שצריך למרוח אחד מעליו.בסדרה הזו תוכלו למצוא גם סבון ומי פנים, אבל כיוון שהתנסיתי רק בגדלים מוקטנים שלהם שהספיקו בקושי לשבועיים אני לא ממש יכולה להעביר ביקורת לכאן או לכאן על האפקטיביות של הסדרה המלאה. 
אז מה עושים כנגד כל אותן צלקות ישנות של פצעונים שלא הספקתי לטפל בהם כראוי ובזמן? הגיע הזמן להכיר טיפולים מתקדמים יותר. תכירו את מסיכת הפלאים - Pumpkin Honey Glycolic Mask של Andalou naturals. קניתי אותה באייהרב, כמובן, וכשפתחתי את הצנצנת גיליתי שמדובר במסיכה שניראת קצת כמו מחית מרק ירקות לתינוקות. זה לא דומה לאף מסיכה קודמת שאי פעם קניתי שלא הייתה תערובת ביתית חובבנית. היא משלבת תמציות טבעיות ביחד עם דבש מאנוקה וחומצה גליקולית - כולם רכיבים הידועים בתרומה המצויינת שלהם להתחדשות העור. רשימת המרכיבים של המסיכה ניראת כמו חלומה הרטוב של כל מעריצת קוסמטיקה טבעית - ריכוז של תמציות צמחים, פירות ותבלינים עשירים באנטי אוקסידנטים ועוזרים בהבהרת העור. מורחים אותה על עור נקי ויבש, משאירים 10 דקות ושוטפים עם מים קרירים. הקפדתי להשתמש בה 3 פעמים בשבוע, ולא האמנתי לגלות ש....זה באמת עובד! התחלתי לראות שיפור אמיתי שלא היה קודם בסימנים העקשניים והישנים ביותר, והעור שלי ניראה באופן כללי אחיד ובהיר יותר. אני לא מרגישה שהיא שורפת או מעקצצת, להיפך היא אפילו מרגישה מעט קרירה, והעור מרגיש אחריה אקסטרה רך ונעים. אם עד עכשיו הייתי סקפטית לגבי מוצרים "טבעיים" מידי - לא עוד. אין בה חומרים מהחי (דבש מאנוקה מיוצר מעץ אוסטרלי, לא מדבורים) והמותג אינו עורך ניסויים בבעלי חיים, כך שהיתרונות שלה כפולים ומכופלים. 
אה, ושכחתי לציין את המחיר הנוח באתר. כמו שאמרתי לעצמי כשהזמנתי אותה על בסיס גחמה "תנסי, מה יש לך להפסיד?". אין מה להפסיד, רק להרוויח!
המוצר הבא גם הוא משתייך לקטגוריית הטיפולים המתקדמים. כיוון שכבר הגעתי למסקנה שמחומצה גליקולית לבד לא תבוא הישועה, אלא צריך לשלב ביחד איתה חומצות נוספות, הזמנתי ג'ל ייעודי למלחמה בפיגמנטציה המכיל חומצה גליקולית ביחד עם חומצה קוג'ית של Reviva Labs. הטיפול כאן הוא משולב - חומצה קוג'ית מבהירה, והחומצה הגליקולית "פותחת" את העור ומסייעת בספיגה המקסימלית כדי להביא לתוצאות. הסרום נקרא Brown Spot Night Gel, אבל אני לא משתמשת בו לפיגמנטציה חומה של נמשים/סימני גיל, אלא להבהיר סימנים אדומים של פצעים ישנים. הג'ל שקוף לחלוטין ונוזלי מאד ודרושה כמות קטנה מאד כדי לפזר על העור. אני מורחת אותו מעל חומצה גליקולית 10% וקרם לחות מעליה, ואני מרגישה שהוא מעקצץ מעט, אבל לא בצורה לא נעימה. אני מורחת את הג'ל על סימנים ישנים ועקשניים במיוחד, ולמרות שאני לא מקפידה לעשות את זה כל לילה גם במקרה הזה אני מתחילה לראות שיפור משימוש לשימוש, כשלאט לאט הצלקת הולכת ונעלמת. 
הג'ל הוא חלק מסדרה המכילה את החומצה הקוג'ית, אבל אני בינתיים לא ניסיתי מוצרים נוספים מלבדו. את כולם ניתן להשיג באייהרב במחירים שפויים.

אז מה למדנו ילדים? שלפעמים קורים ניסים.... לא לזלזל ביכולות של מוצרים "טבעיים", ובטח ובטח שלא להימנע משילוב של מוצרים חומצתיים בשגרת הטיפוח. תזכרו שאלה בסופו של דבר הרכיבים הפעילים הטובים ביותר שיביאו לכן תוצאות של ממש, ואין מה לפחד מהם. אתן  לא חייבות לסמוך רק על המילה שלי, יש המון מידע זמין ברשת ואפשר לבצע מחקרים עצמיים מקיפים על כל רכיב בקרם הפנים שלכן. היו צרכניות מודעות וחכמות, וככה תגלו מוצרים שיחוללו את השינוי שייחלתם לו.

יש לכן מוצר ניסים להבהרת העור שעדיין לא גיליתי? שתפו איתי את הסוד! 

גילוי נאות: La Roche-Posay

9.1.2015

רוטציית מברשות - קונסילר

כשהתחלתי את סדרת הפוסטים הזאת עם סקירה על מברשות המייקאפ, שאלתי איזה מברשות תרצו לראות בפוסט הבא ומברשות קונסילר נבחרו ברוב מוחץ. 
מברשת קונסילר היא לדעתי אחת המברשות החשובות בכל אוסף, אבל לדעתי גם הכי פחות פופולרית אצל מתאפרת ממוצעת. לעומתה, שיטת ההנחה והטשטוש הפופולרית ביותר של קונסילרים היא האצבעות, כשגם נשים שכבר התרגלו להשתמש במברשות מקצועיות עבור צרכים אחרים, ימשיכו לדבוק בהן וחבל. 

 אז הנה הנבחרת המנצחת שלי, ואני מקווה שאצליח לשכנע לפחות חלק מכן שעדיין לא גילו את מברשות הקונסילר - לנסות לפחות אחת.
נתחיל מנסיכת הכתר ומברשת הקונסילר שלוקחת אצלי את המקום הראשון - Eye Kabuki Brush של Everyday Minerals. את המברשת הזאת בכלל קיבלתי מתנה ממרינה, שיודעת איך לבחור מתנות איכותיות. 
למה אני אוהבת אותה?
בדומה למברשות מייקאפ סינטטיות מסוג קבוקי, שאותן אני אוהבת מאד, כך גם המברשת הזאת היא בעצם גרסה מוקטנת של מברשת מייקאפ גדולה. החיתוך העגול, הדחיסות והסיבים הסינטטיים מאפשרים לה לטשטש כל סוג של קונסילר בצורה מושלמת. היא גמישה, אבל דחוסה מספיק כדי שהמוצר לא "יברח" ואפילו קלה יחסית לניקוי. החסרון העיקרי שלה הוא גודלה - היא רחבה יחסית ומגושמת עבור עבודות כיסוי מדוייקות ממש. כשאני רוצה להדגיש "cat eye" עם קונסילר בהיר מתחת לעיניים, זו לא המברשת שאני אשתמש בה כי היא לא תאפשר לי לשמור על טשטוש חד מספיק. 
היא עושה את העבודה בצורה מאד מהירה ובזכות הקוטר הנדיב שלה מכסה שטח גדול תוך מעט זמן. היא טובה גם לקונסילרים נוזליים, אבל במיוחד לקונסילרים מוצקים וסמיכים יותר וקורקטורים - אותם חשוב לי במיוחד לטשטש בצורה מושלמת והרמונית.
אז איזה מברשת תאפשר לי לטשטש בצורה מדוייקת יותר? אה, יפה ששאלתן! בשביל זה יש את מברשת Airbrush Concealer של EccoTools.
גם היא סינטטית ודחוסה, אבל בניגוד לקודמתה הרבה יותר קטנה והחיתוך שלה חרוטי יותר ומאפשר להגיע לפינות, או לטשטש פגמים ספציפיים על הפנים (או במילים עדינות פחות - פצעונים). היא קצרה וצרה יותר ופחות גמישה מהמברשת של Everyday Minerals. היא מסתדרת מצויין עם קונסילרים נוזליים וגם מוצקים יותר, אבל בגלל גודלה הקטן לוקח לה זמן לטשטש מוצרים שהם "כבדים" וסמיכים יותר. קל מאד לנקות אותה והיא בדרך כלל מתייבשת לי לחלוטין תוך לא יותר מ-12 שעות, תלוי בעונות השנה. (מברשות מייקאפ דחוסות, לצורך ההשוואה, זקוקות בדרך כלל ל-24 שעות ייבוש לפחות).
נמשיך אל קולקציית מברשות Real Techniques, שמהן יש לא מעט מברשות המשמשות אותי לטשטוש קונסילרים. 

ה-Pointed Foundation Brush היא מברשת שהיחסים בינינו התחילו על שרטון. כיוון שהיא מוגדרת כמברשת מייקאפ, לא הבנתי בכלל את הפואנטה שלה והיא הייתה יוסלס לגמרי ככזו. אבל אז חשבתי - "רגע, Foundation. בסיס זה גם קונסילר!" ואז התהפכו היוצרות ומאז אני מחבבת אותה מאד. כמברשת קונסילר אני אוהבת אותה במיוחד לטשטוש קונסילרים נוזליים, שאיתם היא מאפשרת לי "לטפוח" אותם על העור ולאחד את הגימור שלהם, מבלי להקריב את הכיסוי. לעומת זאת, עבור קונסילרים עבים וסמיכים יותר אני פחות אוהבת אותה, כיוון שאין בה את יכולות הטשטוש של מברשות דחוסות ושמנות יותר. היא קטנה ודקה, ולכן מעולה למי שרוצה ליצור גבולות חדים במיוחד. היא אחת המברשות הקלות לניקוי באוסף שלי ומתייבשת תוך מס' שעות מועט, מה שמאפשר להשתמש בה בצורה הכי אסטתית שאפשר.
ה-Setting Brush היא בכלל מברשת להשתמש בה להנחת מוצרים אבקתיים לקיבוע, אבל מלבד יוצאת מהכלל אחת (שעליה תשמעו בהמשך) אני לא אוהבת מברשות סינטטיות לפודרות. לעומת זאת, כמברשת קונסילר היא מעולה, כשאני רוצה לכסות חלקים גדולים יותר בפנים. עבור קונסילר מתחת לעיניים אני משתמשת בה פחות, אבל לפעמים אני משתמשת בקונסילר כמחזק כיסוי למייקאפ, ואז היא נכנסת לתמונה ומעניקה לי טשטוש מהיר על שטח גדול. כמו אחותה, גם היא מצויינת לקונסילרים נוזליים אבל פחות לקונסילרים עבים יותר כיוון שהיא לא מספיק דחוסה עבורם וקצת "פלאפית" מידי.
השתיים האחרונות באוסף הן בכלל מברשות לאיפור עיניים עם צלליות, אבל אני עשיתי להן "מיחזור" בתור מברשות קונסילר. אני מודה שאני לא מתה על טשטוש צלליות אבקתיות עם מברשות סינטטיות, ולכן לא משתמשת במברשות הללו ליעודן המקורי.
את ה-Deluxe Crease Brush אני יכולה להשוות למברשת של Everyday Minerals, רק בקטן (דחוסה, סינטטית וחיתוך מעוגל). אני מאד אוהבת אותה וחושבת שהיא מצויינת במיוחד לטשטוש של קורקטורים ומוצרים שהם דחוסים ופיגמנטיים יותר. בגלל שהיא קטנה ודחוסה מאד אני משתמשת בה בעיקר באיזור העיניים והיא עושה עבודה מצויינת. היא קצת קשה לניקוי בגלל שהיא קצרה ודחוסה ולוקח לה זמן להתייבש, אבל נסלח לה.
ה-Base Shadow Brush היא המברשת הכי "דלילה" מבין מברשות הקונסילר, שכפי שאתן יכולות לראות אני אוהבת אותן דחוסות ושמנות בדרך כלל. המברשת הזו היא בכלל מברשת טשטושים לאיפור עיניים, מן חיקוי סינטתי לא מוצלח ל-217 של מאק, אם משתמשים בה כדי לטשטש צלליות עיניים. לעומת זאת, אם עושים לה הסבה כדי לטשטש קונסילר מעל פצעונים או פגמים נקודתיים אחרים - היא מצויינת. עדינה ובקושי מורגשת, היא מטשטשת את המוצר מבלי להעלים את הכיסוי ויכולה להתמקד באיזור אחד קטן בכל פעם. בגלל שהיא קטנה ודלילה יחסית, היא קלה לניקוי ומהירה לייבוש.

עד כאן חלק שני של סדרת המברשות שלי! כמו שסיפרתי לכן בפוסט הראשון, אני מרגישה שהגעתי לרווייה מסויימת בתחום ולא מתכוונת לרכוש מברשות נוספות בקרוב, ולכן אני יכולה להסתכל על כל האוסף שלי כמכלול ולהביא לכן את ההמלצות והדיס-המלצות המבוססות ביותר, לאחר שימוש ארוך בכל מברשת.

ספרו לי - מהי מברשת הקונסילר האהובה עליכן?

לפוסט הראשון בסדרה - מברשות מייקאפ